חסר רכיב

שפת הקשב עבור ילדים

26/06/2018

מאמר של דבור בקוביץ
מטפל ביופידבק ומנחה שפת הקשב (מיינדפולנס) ADHD

davorbakovic@gmail.com

 

מיינדפולנס (שפת הקשב) לעבודה עם הילדים

 

כבר מספר שנים אני קורא ושומע דברים בנושא המיינדפולנס( Maindfulness). חשבתי שזה דומה למדיטציה או משהו אחר הקשור למזרח הרחוק, הודו ותאילנד. לפני כשנתיים האזנתי להרצאות של דר. דניאל סיגל (Daniel Siegel) בתחום של נאורוביולוגיה של היחסים הבינאישיים ( Interpersonal Neurobiology) ובהן הוא דיבר על המיינדפולנס והסביר את ההבדל בין מדיטציה ומיינדפולנס. לפני שנה נרשמתי ללימודי המיינדפולנס/ קשיבות( או שפת הקשב ) לעבודה עם ילדים במרכז גוף-נפש ברמת השרון.

ההסבר הקרוב היותר למיינדפולנס הוא המדעות, תשומת הלב או קשיבות. ”להיות בתשומת הלב מתוך הכוונה וברגע הנוכחי, באופן שאינו שיפוטי.

 ובמה עוסק תהליך זה ? הוא מתמקד בפיתוח יכולת תשומת הלב, קשב למה שקורה לנו בנוגע לגוף( הנשימה), הרגשות, התחושות והחושים והמחשבות שלנו ברגע הזה!! בכך שאנו לומדים להקשיב יותר לעצמנו אנו לומדים להכיר את עולמנו הפנימי, לנהל אותו נכון יותר וללא שיפוטיות.

 

בכתבה זו ברצוני להתמקד בשפת הקשב עבור הילדים

דמיינו ילד בגיל  9 לדוגמא, מתכוון לצאת לבית הספר אך עושה הכל כדי להימנע מזה. רב ומתעקש על כל דבר, לא מוצא תיק, ספרים כולו מתוח וכועס. כשמתקרבת שעת היציאה להסעה מתגבר המתח ומתחזק המשבר. כך גם עולים הטונים בין ההורים והילד. הילד מרגיש כאביםבבטן, הלב דופק מהר יותר, הראש מתפוצץ מדיבור פנימי עוין.

מה קורה פה?

כנראה שלילד יש חוויה שלילית קודמת משיעור שאליו הוא הולך. הוא כבר נכשל לא פעם, ספג עלבון קודם. במוח שלנו יש אזור בשם  המוח היונקי“(על פי המודל Triun Brain) ובו מבנה קטן(בכל אונה אחד) בשם  אמיגדלה שמזהיר ומכריז על הסכנהלילד (העלבון וכישלוןהמערכת האחראית על הימנעות מסכנות (מערכת סימפטטית-אוטומטית) מפעילה את מנגנוני ה- Fight-Flight-Freez. זה הסבר אפשרי להתנהגות הלוחמנית הרגזנית של הילד (במאמר נוסף הסביר יותר את עבודת המוח אצל הילדים).

 אולם לילד שלנו וגם למבוגרים יש פתרון. לגוף יש מערכת נוספת בשם פאראסימפתטית (Parasympathetic). תפקידה ויכולתה הוא לתפוש שליטה, להרגיע את המשבר, להכניס הגיון יותר הולם את המציאות. אבל היא לא אוטומטית ואותה צריך להפעיל. אחד הדרכים לעשות זאת היא עלי ידי הנשימה.

   הקשב הראשון והבסיסי בלמידת שפת הקשב הוא קשב נשימה. ילד לומד בדרכים שונות אך גם

על ידי ישיבה רגועה, בליווי גונג, למקד ולרכז תשומת הלב לנשימה. להתמודד עם הפרעות מבחוץ לחזור ולהתרכז בנשימה. קשב האחר הוא קשב לצלילים, קשב מחשבות (במיוחד למחשבה שלילית ) ועוד. תרגול סוגי הקשב השונים, מעודד  היכרות עם הגוף, תפקודו ומרחב המחייה שלו בדרך חוויתית, התנסותית באווירה שלווה ומחזקת את יכולתו של הילד להרגיע את אי-שקט שבו ולהיות רגוע ושליו.

למידת שפת הקשב מפתחת את דמיונו של הילד. מפגישה אותו בעזרת הדמיון עם המקום הבטוחהפנימי שלו, עם הרגשות והתחושות, ועוזרת לו להתיידד איתם. הילד פוגש, אולי בפעם הראשונה, את הקשר בין הגוף לנפש שלו.

ילדים משתוקקים ללמוד. למידת שפת הקשב המעורבות היא מלאה. יש בה התלהבות, ריכוז, דמיון, הכרת

רגשות, הגוף והעולם סביב. כשזה קורה בקבוצת ילדים יש עוד תוצרים נוספים: שיתוף פעולה, עבודה בין אישית, אמפתיה ויצירת אקלים מכיל ומקרב.

 

אז מה הקשר בין הילד מהדוגמא שלנו ושפת הקשב? שפת הקשב מפתחת ומחזקת יכולת להיות מודע בזמן למצבים של אי-איזון.עם תרגול שפת הקשב הוא רוכש יכולת למנוע את הקיפאון, בריכה או התוקפנות ולהפעיל את מערכת ההרגעה והשליטה וכך לנהל ביתר הצלחה את התנהלותם.

  ולסיכום, בלמידה מתמשכת של שפת הקשב(מיינדפולנס) הילד מפתח ומשפר את יכולות הלמידה המרכזיות: מודעות עצמית, ניהול עצמי, קבלת החלטות נכונה, מודעות חברתית ויחסי אנוש טובים.



 

 

חסר רכיב