חסר רכיב

אודות נווה אילן

כל מי שמבקר בנווה אילן מתפעל ואומר, "איזה מקום מדהים לגור בו!" כן, כך גם אנו חושבים - נווה אילן הינו ישוב מקסים ושלו במיקומו הכפרי, ואוירו ההררי נקי וצלול. למרות נסיבות קשות, שרובן לא היו בשליטת המושב - לא היינו בוחרים לחיות בשום מקום אחר.
הגבעות המקיפות את המושב היו מכוסות בעבר ביערות אורן שנטעה הקרן הקימת לישראל (קק"ל) בשנות הארבעים של המאה העשרים. שרפות רבות דיללו אותם, ובעיקר השריפה הגדולה שבהן – בשנת 1995; כמיליון עצים הושמדו בשרפה זו. הקרן הקימת פתחה במבצע לשיקום האזור: גזעי העצים השרופים נוסרו, ובמשך שנה הניחו לקרקע לנוח ולהשתקם. לאחר מכן פתחה הקרן הקימת במבצע ייעור מחודש. הנטיעות החדשות מגוונות, וכוללות סוגי עצים מקומיים מהמינים זית, אלון, חרוב ועוד
מושב נווה אילן הוא אחד מן היישובים שייסדה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. גרעין המייסדים, "גרעין המגשימים", הוקם בארצות הברית לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים. המשפחות הראשונות הגיעו לארץ בשנים 1970 ו-1971. רוב המשפחות התגוררו במרכז הקליטה במבשרת ציון וחיכו עד להשלמת בניית הבתים במושב במרץ 1974. משפחות אחדות החליטו להתיישב במקום ולא להמתין לבתים הראשונים. משפחות אלה עלו על הקרקע והתיישבו בבתי הקיבוץ הישנים לאחר ששיפצו אותם במו ידיהן. מבנים אחרים שימשו אותם כצרכנייה, גן ילדים, מוסך, נגרייה ומשכן לפרויקטים העסקיים הראשונים. כך החלו חיינו השיתופיים במושב. לאחר מכן הצטרפו למושב משפחות ישראליות ומשפחות עולים ממערב אירופה, ארצות הברית, קנדה, צפון אפריקה, דרום אפריקה, ניו זילנד ואוסטרליה. משפחות נוספות התקבלו לחברוּת בתהליך קליטה מורכב.

מושב נווה אילן היווה תופעה ייחודית בעולם ההתיישבות בארץ בכמה מובנים. הייתה זו ההתיישבות השיתופית הראשונה שהתבססה בראש ובראשונה על תעשייה, ולא על חקלאות. אוכלוסיית החברים – זוגות צעירים ואף סבים וסבתות – הורכבה ממשפחות דתיות וחילוניות ששמו להם למטרה לחיות בצוותא מתוך הבנה וכבוד הדדי. לנווה אילן לא היה מעולם אפיון פוליטי מסוים, אך המושב השתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם(, כיום "התנועה הקיבוצית".
הבתים הראשונים במושב היו מוכנים לאכלוס במרץ 1974. רוב המשפחות שהתגוררו במבשרת ציון נכנסו לבתים וחיו בהם ללא חשמל. החשמל, כמעשה ניסים, הותקן בלילה הראשון של חנוכה ! בתחילת דרכו של המושב היו יותר בתים מאשר משפחות. בבתים הריקים השתמשו בינתיים לצרכים מצרכים שונים: בית כנסת, מרפאה, מרפאת שיניים, ואפילו כדי לאחסן נסורת ללול תרנגולות הודו. באחד הבתים הריקים פתחה חברה מכון קוסמטיקה, ובית אחר שימש כסטודיו לאמנות. כמו כן פעלו במושב ספרייה ומחסן לבגדים משומשים, שנוהלו שניהם על ידי מתנדבים, ונבנה גן שעשועים לילדים.
המבנה האידיאולוגי, החברתי והכלכלי של המושב דמה לשאר המושבים השיתופיים באותם ימים – סוג של קיבוץ. אך שלא כמו בקיבוץ, הלינה הייתה משפחתית והכנת האוכל וסידורי הכביסה היו באחריות המשפחות ולא ניתנו כשירות לחברים מטעם המושב. במושב לא הוקמו בתי ילדים וחדר אוכל משותף, אבל את החגים חגגו ביחד כל חברי הקהילה.

נכסי המושב היו (וכך הם גם היום) רכוש האגודה השיתופית כולה.  גם עבודת החברים הייתה "שייכת" למושב. כל ההכנסות הועברו לקופת המושב, והמשפחות קיבלו תקציב חודשי בהתאם למספר הילדים בכל משפחה וגיל הילדים. הגוף הניהולי היה והינו האסיפה הכללית, שבה לכל חבר יש קול אחד. עד היום כל ההחלטות החשובות מתקבלות באספה הכללית. החברים בחרו את חברי המזכירות, חברי ההנהלה הכלכלית, ועדת המשק, ועדת החברה, ועדת החינוך וכו'. חברי המושב היו שותפים לארגון כל האירועים החברתיים – ברית מילה, בר/בת מצווה, חתונה וכד'. העבודה לקראת האירוע ובמהלכו נעשתה בידי חברים, והם היו שותפים מלאים לכל שמחה וצער.
אחד מעקרונות מושב נווה אילן היה עבודה עצמית ללא עבודה שכירה, וכולל עבודה של הנוער. לפיכך, החברים עבדו בכל סוגי העבודות בתחום המושב, על פי הצורך. אולם בחלוף הזמן עלתה הדרישה להגמיש את העיקרון הזה. החברים עבדו בגני הילדים שבמושב, בהוראה בבית הספר האזורי, ביערנות, במפעל הממתקים "כרמית", בתק"מ ובתעשייה. החברים שיצאו לעבודת חוץ העבירו את משכורותיהם לקופת המושב.

כיום נווה אילן הוא מושב שיתופי, אך שינויים גדולים התחוללו בו בעשרים השנה האחרונות. רוב החברים נמצאים במסלול "עצמאות כלכלית" ועובדים מחוץ למושב. מיעוטם עובדים בענפי השירות בתוך המושב – הנהלת החשבונות, מזכירות, נוי, צרכנייה ואחזקת בתים. במושב עדיין קיים מלון, אך הוא אינו שייך יותר למושב.

בימים אלה מסתיימת בניית הבתים האחרונים במסגרת "הרחבה א", הנקראת שכונת נופי אילן, שהחלה להיבנות לפני למעה מ-10 שנים. הקהילה החדשה והקהילה הוותיקה חיות ביחד כקהילה אחת ומנהלות את חיי התרבות והחינוך של היישוב במשותף.
כמו כן החלו עבודות התשתית של "הרחבה ב'", שכונה חדשה המיועדת לבני ובנות חברי האגודה השיתופית. בנים ובנות אלו התקבלו לחברות באגודה, חלקם כבר חיים במושב כחברים פעילים לכל דבר, וחלקם נמצאים בחל"ת ומחכים להתחיל לבנות את ביתם במסגרת ההרחבה. אנו שמחים וגאים בכך שהרחבה זו אפשרה לנו לקלוט את כל הבנים הראשונים וכמעט את כל הבנים השניים שהביעו רצון להיקלט כחברים ולבנות את ביתם בנווה אילן.
בשנים האחרונות עושה הנהלת המושב מאמצים גדולים למנף את הפיתוח העסקי של המושב על מנת לאפשר את המשך קיומה של נווה אילן כאגודה שיתופית.
חסר רכיב