קצת היסטוריה
/ הקמת היישוב /
הכל התחיל בשנת 1946 כאשר 31 יוצאי המחתרת האנטי נאצית מצרפת- “המאקי”, הקימו בנוה אילן קיבוץ על גבעת הטרשים. בשנת 1948 הצטרף לקיבוץ גרעין “התגבורת” מצפון אמריקה, שמנה כ 70- איש. בשנת 1956 התפרק הקיבוץ על רקע חברתי וכלכלי. על אותן האדמות הוקם סניף של בית הספר החקלאי “הכפר הירוק”. בשנת 1967 התפרק אף הוא. בסוף שנות השישים הוקם בארצות הברית גרעין “המגשימים” כחלק מתנועת הנוער “יהודה הצעיר” שעתיד לעלות למדינת ישראל.
הכל התחיל בשנת 1946 כאשר 31 יוצאי המחתרת האנטי נאצית מצרפת- “המאקי”, הקימו בנוה אילן קיבוץ על גבעת הטרשים. בשנת 1948 הצטרף לקיבוץ גרעין “התגבורת” מצפון אמריקה, שמנה כ 70- איש. בשנת 1956 התפרק הקיבוץ על רקע חברתי וכלכלי. על אותן האדמות הוקם סניף של בית הספר החקלאי “הכפר הירוק”. בשנת 1967 התפרק אף הוא. בסוף שנות השישים הוקם בארצות הברית גרעין “המגשימים” כחלק מתנועת הנוער “יהודה הצעיר” שעתיד לעלות למדינת ישראל.
בשנת 1970 הגיעו לארץ ראשוני העולים מ-גרעין “המגשימים”, אשר התמקמו במרכז הקליטה במבשרת ציון. המטרה: להקים בנוה אילן יישוב שיתופי.
בשנת 1972 קבוצה קטנה של שש משפחות: אביבה וג’ק יריאל ז”ל, הינדה וגרשון גרוס ז”ל, מורט וגרט קיזנר ז”ל, ג’ין ורוז רייס, רפי ואניטה מינקין ורחל ומייק גולדברג, החלו בשיפוץ המבנים הישנים של הקיבוץ שהתפרק ועברו להתגורר באותם מבנים. שאר חברי הגרעין עברו לגור בנוה אילן עם סיום בניית בתי המגורים החדשים בשנת 1974 . לאחר מכן הצטרפו עוד ועוד משפחות, הן של ישראלים והן של עולים ממקומות ומרקעים שונים, עד שבישוב היו כ 60- משפחות.
החברים עבדו בענפי משק מגוונים, כל ההכנסות הועברו לקופת המושב והמשפחות קיבלו Funny Money תקציב חודשי בהתאם למספר הילדים ולגילם. הכסף שהמשפחות קיבלו נקרא או כפי שהיה נהוג לכנות אותו “בּוֹנִים”; כרטיס עם לוגו של נוה אילן, שעל גביו כתוב סכום כסף: 20 , 50 , 100 , שקלים, ששונה מאוחר יותר לשקלים חדשים. עם הבונים הגענו לצרכנייה לרכוש את כל המוצרים הנדרשים.
החברים כולם עמדו לרשות סידור עבודה שנוהל באחריות סדרן עבודה. 4-6 רכבים בבעלות המשק שימשו את בעלי התפקידים והענפים תחילה ולאחר מכן לנסיעות פרטיות של החברים. החברים נרשמו על גבי טופס הזמנה שהיה תלוי על לוח המודעות בבניין הציבורי. בתקופה זו, תחושת השיתוף והעזרה ההדדית היו בשיאם.
/ ענפי הייצור במשק /
במהלך השנים היו למשק ענפי ייצור רבים: גידול פטריות, חברת תכנות מחשבים בשם “גמה”, תיירות - בתי אירוח בתוך הבתים שנבנו וטרם אוכלסו ע”י חברים חדשים, חברת אלקטרוניקה בשם “אילנטרוניקס” שבשלב מאוחר יותר הוסב למפעל בטחוני בשם “אלגרד מערכות”, לול, משתלה, מטעים (אגוזים, קיווי, שזיף), מתפרה וענפי עזר קטנים נוספים.
בתחילת שנות השמונים נבנה המלון.
במרוצת השנים ומסיבות שונות כל הענפים נסגרו. כיום בבעלותנו המשותפת פרדס הדרים ממגוון זנים וכן כרם ענבים לייצור יין.
/ משבר סוף שנות השמונים ושנות התשעים /
מאמצע שנות השמונים החלו להתברר מימדי הבעיה הכלכלית אליה נקלע המושב. על רקע זה התפתח משבר חברתי חמור שהוביל למינויו של ועד ממונה חיצוני בראשות חבר קיבוץ יודפת יהודה אגמור ז”ל. תקופה זו זכורה כתקופה סוערת בחיי המשק. במחצית השנייה של שנות התשעים, לאחר תהליך ארוך וכואב, החלו צעדי הבלימה והיציאה מהמצב הכלכלי הקשה.
הצעת ההחלטה שגובשה ע”י הוועד הממונה בשנת 1994 הייתה יציאתם לחל”ת של החברים שרצו בכך. שנים ספורות לאחר מכן יצא חלק גדול נוסף מהחברים ל”עצמאות כלכלית” בעוד שמספר חברים נשארו בשיתוף, למעשה עד היום. פעולה זו הקלה על המשק במידה רבה מאוד. תהליכי השינוי נמשכו כ 18- שנים ארוכות שבמהלכן איבד המשק כמעט את כל נכסיו ועזבו אותו מספר לא מבוטל של חברים. בתקופה קשה זו היחסים היו מתוחים ונעצרה הקליטה למשק, אך כל הצדדים כיבדו את ההבנות שהושגו.
מאמצע שנות השמונים החלו להתברר מימדי הבעיה הכלכלית אליה נקלע המושב. על רקע זה התפתח משבר חברתי חמור שהוביל למינויו של ועד ממונה חיצוני בראשות חבר קיבוץ יודפת יהודה אגמור ז”ל. תקופה זו זכורה כתקופה סוערת בחיי המשק. במחצית השנייה של שנות התשעים, לאחר תהליך ארוך וכואב, החלו צעדי הבלימה והיציאה מהמצב הכלכלי הקשה.
הצעת ההחלטה שגובשה ע”י הוועד הממונה בשנת 1994 הייתה יציאתם לחל”ת של החברים שרצו בכך. שנים ספורות לאחר מכן יצא חלק גדול נוסף מהחברים ל”עצמאות כלכלית” בעוד שמספר חברים נשארו בשיתוף, למעשה עד היום. פעולה זו הקלה על המשק במידה רבה מאוד. תהליכי השינוי נמשכו כ 18- שנים ארוכות שבמהלכן איבד המשק כמעט את כל נכסיו ועזבו אותו מספר לא מבוטל של חברים. בתקופה קשה זו היחסים היו מתוחים ונעצרה הקליטה למשק, אך כל הצדדים כיבדו את ההבנות שהושגו.
/ כיסוי חובות והקמת שכונת “נופי אילן” /
ההסכם של 1994 והיציאה לעצמאות כלכלית אומנם הוריד מהמשק את הצורך לדאוג לפרנסתם של מספר רב של חברים אך לא פתר את בעיית החובות הכבדים שהיוו נטל כבד. לצורך התמודדות עם החובות נאלץ המשק למכור כמעט את כל נכסיו. בנוסף הגיע המשק להסכם עם הבנקים, “מנהל מקרקעי ישראל”, “הסוכנות היהודית” וכן עם קבלן למכירת 138 מגרשים לפרויקט הרחבה מסביב לישוב. צעדים משמעותיים אלו הביאו לכיסוי החובות של המשק וגרמו לשינוי דרמטי בישוב.
משנת 2008 החלו ראשוני התושבים בשכונת ההרחבה “נופי אילן” להיכנס לבתיהם. במקביל הוקם “ועד מקומי” שקיבל לידיו בהדרגה את ניהול העניינים המוניציפליים של כלל התושבים והוא פועל במקביל למזכירות האגודה השיתופית. בשונה מהמתרחש בישובים רבים אחרים, מצאו החברים באגודה ותושבי ההרחבה שפה משותפת לבניית קהילה אחת והיחסים בישוב נמצאים בפריחה. חשוב לציין כי מאז ומתמיד נוצר בנוה אילן תלכיד מבורך בין הזרמים השונים ביהדות ובין דרגות שונות של שמירת המסורת.
/ קליטת בנים /
לאחר שנים של מתחים הצליח המשק להתאחד סביב הרצון למנוע את פירוק האגודה, והחברים ששהו בחל”ת חזרו לאגודה. השיא של שיתוף הפעולה בין החברים הגיע
בשנת 2014 עת המשק קיבל כמעט פה אחד החלטה היסטורית על קליטת 86 משפחות של בנים ממשיכים ושורה של החלטות, שנועדו, בין היתר, להבטיח את התקציב של
החברים שנותרו בשיתוף ולעגן את תשלומי הפנסיה בדרך שונה ומקורית.
לאחר שנים של מתחים הצליח המשק להתאחד סביב הרצון למנוע את פירוק האגודה, והחברים ששהו בחל”ת חזרו לאגודה. השיא של שיתוף הפעולה בין החברים הגיע
בשנת 2014 עת המשק קיבל כמעט פה אחד החלטה היסטורית על קליטת 86 משפחות של בנים ממשיכים ושורה של החלטות, שנועדו, בין היתר, להבטיח את התקציב של
החברים שנותרו בשיתוף ולעגן את תשלומי הפנסיה בדרך שונה ומקורית.
מהלך זה הבטיח את חיזוק האגודה בכוחות חדשים ואת המשכיות המשק לשנים רבות קדימה. בימים אלו ראשוני הבנים כבר נכנסים לבתיהם ואנו מניחים את אבן הפינה לשכונת ההרחבה של הבנים.
/ תכנית הצמיחה הכלכלית /
כיום אנחנו בעיצומה של פעילות התנעה כלכלית משמעותית. הדגש הוא תכנון כלכלי מיטבי ואחראי, תוך ניצול כל השטחים המותרים במסגרת מבנה המשק כדי להביא את האגודה למצב בו תוכל להמשיך לדאוג לחברים, להוריד את נטל המיסים ולמקסם את הרווחים בדרך של ניצול מלוא הפוטנציאל של המשק.
/ מבט קדימה /
חשוב שהחברה המתגבשת בנוה אילן תוסיף לזכור ולהוקיר את דור המייסדים שחלק מהם לא עמנו. מצופה מאתנו, החברים, להשכיל לקלוט את דור הבנים בצורה יעילה, מחברת ומשתפת ולקיים חיי קהילה עם ערכים משותפים.
